עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 4   
 

מחנות פסח של בני המושבים

יובל פינס ויערה יעקובי

בתחילת חופשת הפסח, בין התאריכים 20-22.3 התקיים מחנה לשכבות ד'-ו' של תנועת הנוער בני המושבים בשיתוף מועצה אזורית חבל מודיעין. המחנה שנקרא 2200, הציג את העולם שנותר בעוד כ-200 שנה לאחר הרס וחורבן. החניכים היוו את הקבוצה היחידה שניצלה מן ההרס ותפקידם היה להציל את העולם מהאסון האקולוגי שהתרחש בו, שבני האדם עצמם היו אחראים לו. המחנה שם דגש על נושא האקולוגיה וכל הפעילויות שכללו בנייה מחנאית, ספורט טבלאי, בישולי שדה, א"ש לילה וטיול בנחל תבור התעסקו בנושא זה. ביום שבת, יצאו חניכי שכבת ט' המכונים טרומ"פים [טרום פעילים] אל יער לביא. שם הקימו את המחנה יחד עם מדריכים בוגרים לקראת הגעת חניכי ד'-ו' למחרת.

בתאריכים 24-26.3 יצאו חניכי שכבות ז'-ח' לטיול מחוזי גם כן באיזור יער לביא. הטיול כלל כ1000 חניכים ממועצות שונות ברחבי מחוז מרכז. הם טיילו בנחל תבור, ניווטו ברחבי היער ובעקבות הגשמים נהנו ממופע סטנד אפ בביה"ס כדורי במקום טיול אופניים.

מקור השם בית-חנן

אמנון אבן-כסף

במשך השנים התפתחו גרסאות שונות על מקור השם בית-חנן. המייסד שלמה בן-בשט כתב בחיבורו במלאת עשור למושב כי מספר חברים רצו שהשם יתחיל בחבצלת, אחרים רצו שהשם יתחיל בשושנה והיו שטענו שהשם צריך להתחיל בתפארת, כגון תפארת יהודה, תפארת יעקב ועוד. במאמר שהתפרסם בעתון "דבר" ב-4 בפברואר 1938 כותב הגיאוגרף זאב וילנאי, "בשם בית-חנן נקרא הישוב החדש שנוסד הראשון אחרי מאורעות תרפ"ט. לאמר: הגורל חנן ונחם בזה את תנועת ההתישבות בארץ". זאת היא גם הפרשנות שהייתה מקובלת על ידי רבים.

לפני מספר שבועות התגלו בארכיון המושב שלושה מכתבים המבהירים בצורה המוסמכת ביותר מדוע נקרא מושבנו בית-חנן. ב-25 בפברואר 1930 נשלח מכתב מועדת השמות של ה"קרן קימת לישראל" אל מזכירות הארגון למושב–עובדים של יהודי בולגריה על אדמת קוביבה (כן, כך נקרא המושב אז), המבשר למייסדי המושב כי ועדת השמות תתכנס ביום ה' של אותו השבוע לישיבתה הראשונה בשנת תר"צ, "כדי לדון על קביעת שמות למספר ישובים חדשים על אדמת הקהק"ל, ובשורה - ראשונה למושבכם". בשבוע שלאחר מכן, ב-2 למרץ 1930 כותב מנחם אוסישקין, יו"ר ועדת השמות של קרן קימת לישראל, "הננו מתכבדים להודיע בזה לכב', כי הועדה לקביעת שמות הישובים החקלאיים החדשים על אדמת הקהק"ל, בישיבתה הראשונה לשנת תר"צ, שהתקיימה ביום ה' לשבוע העבר, כ"ט שבט-27/2, החליטה לקבוע למושב של יהודי בולגריה על אדמת קוביבה את השם בית-חנן. אנו נודיע את הדבר גם למוסדות הלאומיים ולממשלת ארץ-ישראל. הרינו מאחלים למושב התפתחות מהירה והתקדמות מתמדת".

כפי הנראה, האבות המייסדים לא היו מרוצים מההחלטה והריצו מיד מכתב לועדת השמות המבקש הבהרה מדוע נבחר השם בית-חנן. בתמונה תוכלו לראות את התשובה שהתקבלה. זאב וילנאי במאמרו בעתון "דבר" מ-1938 כותב עוד, "בית-חנן הנזכרת בתנ"ך 'אילון בית חנן' [מלכים א' ד' ט'] מקומה היה על ההרים בסביבות ירושלים, במקום הכפר הערבי בית-ענן בימינו". לאור הכתוב במכתב הקק"ל נראה שהפסוק הנ"ל לא עמד לנגד עיני ועדת השמות כאשר התקבלה ההחלטה על השם בית-חנן.

עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 4   
   לאינדקס גליונות
לאתר בית-חנן