עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 4
עמוד 5
עמוד 6
עמוד 7
עמוד 8   
   << לעמוד הקודם
לעמוד הבא >>
 

מן הארכיון של בית-חנן

הביא: אמנון אבן-כסף

"בית-חנן" - מאמר של יצחק יציב בעתון "דבר" משנת 1931

רבים מותיקי בית-חנן שהיו ילדים בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת זוכרים את הסופר והעתונאי יצחק יציב ואת מאמריו בעתון "דבר" ובמיוחד את טורו "במעגל הימים" ב"דבר לילדים" שהוא היה עורכו הראשון והמתולוגי. באוקטובר 1931, טרם מלאו לבית-חנן שנתיים ימים, ביקר יציב במושב ולאחר מכן פרסם בעתון "דבר" מאמר מרתק ובו רשמי בקורו. מתוך קריאה במאמר, ניתן ללמוד מספר פרטים מענינים מאד על ייחודו של המושב ועל מייסדיו. בימים אלו, כאשר אנו חוגגים ומציינים 80 שנים להקמת בית-חנן, מעניין לקרוא את רשמיו של האורח על האנשים ועל אורח החיים בישוב החדש.

“הנוסע מתעכב במרחק-מה מנס-ציונה ומשוקה הנחמד שליד הכביש, ויורד מהמכונית הגדולה – שירות "הדרום", ופונה שמאלה ושוקע בחול, זוהי הדרך לבית-חנן – מושב עובדים של יוצאי בולגריה.

כך. לפי ארץ המוצא. התבדלות בכוונה ובתכנית? לאו דוקא. היו מסיבות. הציונים אשר בבולגריה רצו שטיב פעולתם הציונית יובלט במשהו מיוחד. התבלטות ואולי ביטוי מיוחד, אין רע בזה, בפרט כשזוהי פעולה חיובית. כי אמנם אפשר לומר כמה דברי שבח למתישבים הללו אשר אילו נתפזרו ונבלעו בכלל היתה הפרסטיז'ה של בולגריה נפגמת במקצת. חמישים אלף יהודים אשר בבולגריה הוא אחד הקטנים בתפוצות ישראל, אך לא קטנה ערנותו ביחס לא"י. מה פלא שזו דורשת יחוד של מפעל.

השם בית-חנן הוא אך החיאת נשכחות. מקורו בעברו של המקום ולא בבולגריה.

ארוך הוא הרחוב של בית-חנן – שורת החצרות מתעקלת בינות לגבעות. חצר חצר ובניניה וילדיה. ומה הן הבריכות השתים זו ליד זו אשר על הגבעה הצפונית? זו הנמוכה יותר היא לארגון הותיקים [נטעים] – אדמתו משתרעת לצלע הגבעה הזאת ובגיא ש"נקודתו" תיבנה על גבעה נמוכה ממול. כשמקישים במטיל הברזל התלוי ליד הצריף הציבורי אשר בקצה השני של המושב ומחכים לכינוס החברים מן "הצפון" שפעמיהם אחרו, אומר הסניגור: "סקנדינביה" – כך קרויה הגבעה הצפונית – רחוקה, עד שמגיעים הנה עובר זמן. והנה אורות הולכים ומתקרבים, הם באים מירכתי הצפון, פנסיהם בידיהם, באה גם "נורה", לא של איבסן, כי אם הבחורה נורה מבית-חנן. קול הפעמון מגיע גם לסקנדינביה.

ארון התורה עומד בקיר המזרחי. הפרוכת – רקומה באותיות משי-זהב לע"נ (עלית נשמתה) של אשה צנועה בבולגריה. באמצע הצריף עומדת הבמה. ארון הספרים ה"חיצוניים" עומד בפנה ליד הקיר המערבי. בחורה בהירת עינים ושער מחלקת ספרים, רושמת במחברת לאור הפנס העומד על הארץ. היא ילידת אסטוניה ש"התבוללה" בא"י בין יוצאי הבלקן. ב"דרומה" של בית-חנן מרובים נשואי התערובות מסוג זה.

איך השלימו הארונות ביניהם? ייתכן שדעת הזקנים אינה נוחה מזווג זה. אבל עובדי המושב הם צעירים בעיקר. קוראים יש לשני הארונות".

והיתה שיחה עם קוראי "דבר". על חשיבות של עתון הפועלים וערכו לא היה צורך בדיבורים. רבו התביעות: הרבו תפוצות, תנו פיליטון. וגם על ה"מוסף" דובר והיו דברים של טעם וביקורת, ודרישה להרחבה – ספרות עולמית והמתרחש בה, אפס בעניני שירה, אין הם גורסים את השירה ה"מודרנית". הם נהנים מהקלסיקן יותר – שורות רחבות וקצב, וחרוז, כבימים הטובים. על כל פנים קוראים כאן בתשומת לב ובהערכה.

הפרדסים הצעירים מלבלבים בירקרק רענן. גם רפת, גם גנה ליד הבית. משפחות גדולות. צירופי קרובים. יש מי שיעבוד. הבנינים נבנו בידי המתישבים עצמם. כי על כן באו כחלוצים לארץ, עברו מדורות עבודה שונים, בבנאות ובפרדסי יהודה.

בערב יש שמבית רחוק מגיעים לאזניך צלילי הרמוניה, המשתפכת במנגינה בלקנית, ובבוקר יש שתראה ליד אחד הבתים ראש משפחה יושב ישיבה מורכנת במקצת וקפואה כאילו אורב למשהו או מאזין למתרחש בקרבו פנימה.

בתים יפים ומרווחים. במבט ראשון כאילו מרווחים יותר מדי למתישבים צעירים, אבל בשים לב לצירופים בתוך המשפחה אין הרווחה יתירה. המתישב הצעיר מסורבל אחים, אחיות, הורים וקרובים. א"י נעשתה קרובה לכל המשפחה, וכנראה שהעקירה ממקום ארץ המוצא אינה קשה גם לדור "הלא צעיר". כזאת היא גם ההתערות בארצות הבלקן.

אין תימה שליד העברית היפה, המצלצלת בפי הצעירים, תשמע האוזן גם ספרדית, ביחוד בפי האמהות. אולם בדרך כלל אך עונג הוא לשמוע מרחוק את השיחה שהתנהלה על הגבעה בדבר סידור העבודה וחלוקתה. איזו עברית טבעית ורעננה, רוננת בצליליה הבהירים גם בשעת דאגה – לחלוקת העבודה המועטת, שדורשיה מרובים, כי אין הפרדס נותן פרי עדיין.

בדרך כלל זה מעשה נסים. בתוך איזור המטע הקאפיטליסטי רצועה של מושבי עובדים. ארגון הותיקים עודו מחכה כמובן להתישבותו. גם בית-חנן בנוי אך למחצה, החלק השני מחכה גם הוא להתישבותו עד שייפתחו המקורות. אולם הולך ונבנה משק הפועלות הגדול [עיינות]. מהגבעה הצפונית אשר בבית-חנן רואה העין את הרצועה של התישבות עובדת, המפסיקה את מפעלי המטעים הגדולים. השכנים הקרובים מעבר מזה ומעבר מזה מעסיקים פועלים עברים, אך לצד "נבי רובין", אחרי גן-רוה, משתרע פרדס יהודי אשר לפועל היהודי אין דריסת רגל בו.

ויפה הגבעה אשר עליה בנוי בית-חנן. ממרפסת הבית נראה הים בתכלתו העמוקה ומבהיקים חולותיו בלבנוניתם. מגדלי המסגד "נבי רובין" זוקרים, כאילו, מקרוב, ואמנם מקרוב. לאחר גמר עונת העליה ברגל למקום הקדוש מעתיקים הזבובים את מושבם עד בית-חנן – כי על כן היו כאן זבובים רבים בימים האלה.

והמושב – מושב כהלכתו. גן ילדים, בית ספר, ועדת תרבות, צרכניה ומרכז (ריש פתוחה). גם תלונות על עסקני ההסתדרות שאינם מטפלים במקום הזה – הרצאות הרצאות. בהתאסף כמה וכמה נערים ונערות עם סליהם ליד הצרכניה ויבוא המרכז ויפתחנה – כמו בימים הביבליים ליד הבאר.

עת-חנן באינטרנט!!!

מדי חודש, כשבוע לאחר הוצאת הירחון והפצתו בתיבות הדואר, יועלה לנוחיותכם הגליון גם לאתר האינטרנט של מושב בית-חנן. תוכלו כבר למצוא את הירחונים הקודמים באתר: http://www.beit-hanan.com. קריאה מהנה!

   << לעמוד הקודם
לעמוד הבא >>
   עמוד 1
עמוד 2
עמוד 3
עמוד 4
עמוד 5
עמוד 6
עמוד 7
עמוד 8   
   לאינדקס גליונות
לאתר בית-חנן