אמני בית-חנן
דרורה גוזז
Beit-Hanan Artists
Drora Gozez
בחזרה לאתר בית-חנן
אודות דרורה גוזז
כתבה ציפי גוזז: מתוך מכתב הזמנה לפתיחת תערוכת יחיד שהתקיימה במאי 2006 בביתן האמנים בראשון-לציון
בהמשך לשיחתנו הטלפונית הריני מצרפת כמה מילים על חמותי, הציירת דרורה גוזז, ועל עבודותיה.

דרורה גוזז נולדה במושב בית חנן וחיה בו כל חייה. התחנכה בבית הספר היסודי במושב, השלימה את לימודי התיכון בגימנסיה הריאלית בראשון לציון, נשאה, ילדה וגדלה נכדים במושב.

את אהבתה לציור רכשה עוד בהיותה ילדה , כאשר ישבה סמוכה לשולחן עבודתה של דודתה , הציירת הידועה, אסתר פרץ ארד ז"ל, והביטה בעיניים סקרניות במשיכות המכחול שלה ובידה הרושמת. .

רק בגיל מבוגר, לפני כ- 15 שנה, משהתפנתה מעבודות המשק וגידול הילדים הרשתה לעצמה להתחיל לצייר, את השכלתה בציור רכשה בקתדרה בראשון לציון בהנחייתה של האמנית לאה טופר. .

כחברה בעמותת האמנים של תנועת המושבים הציגה תערוכת יחיד בשם: "סוף עונת התפוזים" – בה ביטאה את כאבה ממראה הפרדסים היבשים שהפכו לתופעה נפוצה במושב. .

כחברה בעמותת הציירים והפסלים של ראשון לציון השתתפה בתערוכות קבוצתיות בביתן האמנים, בבנין העירייה הישן ובהיכל התרבות. .

ב – 27 במאי פותחת תערוכת יחיד בשם "מראה מקום", בה מציגה הציירת דרורה גוזז את הנוף אשר שמש לה תפאורה בכל חוויות חייה: שטחי החקלאות, גבעות האירוסים, הביצות המכוסות בנרקיסים ריחניים, אחוזת גן רווה וחוף הים בפלמחים. .

דברי פתיחה לתערוכת יחיד "מראה מקום" - מאי 2006
כתבה וקראה האמנית לאה טופר בפתיחת התערוכה בביתן האמנים בראשון-לציון
במכתבו אל אחיו תיאו, מתאר וינסנט ואן גוך את חוויותיו: "ההתרגשות עזה כל כך שאתה עובד בלי לחוש שאתה עובד... והטחות המכחול באות רצופות ומתאימות כמילים בנאום או מכתב"...היצירה "ליל כוכבים" מתארת נוף לילי, חיזיון פואטי של לילה, התרחשות שמימית. הנושא הפך מחזה הזוי. המערבולת השמימית, ההילות סביב הכוכבים והגופים השמימיים, השמש והירח כאחד. גם ההרים והנוף מתוארים בתנועה, גם הם נסחפים בסערה והעין נודדת למרכז שם נבלמת ע"י צריח הכנסייה החוזר כהד מרוחק על צורתו של הברוש. והברוש הכהה מזדקר מעלה שולח לשונות לעבר הגופים העגולים הנעים ללא הרף.

הרבה נכתב על יצירה זו, סערת רוח ונפש, טרוף או חזיון דתי של סמלים אפוקליפטיים, ידוע שהיא נעשתה אחר תקופה בה סבל האמן מחזיונות דתיים, אדם דתי מבלי להיות קשור לכנסייה.

אכן ציור בטבע או ציור של הטבע סוחף את האמן לטריטוריות שונות. דרורה גוזז ביצירתה חוזרת אל מחוזות ילדות נוף תבנית מולדתה, אל אדמות בית חנן, מקום בו נולדה, גדלה ובגרה. היא שבה אליהם ובכל פעם כשהצבעים בנוף המוכר משתנים יחד עם עונות השנה ועם מצב הרוח, מגלה בכל פעם מחדש את הנוף המוכר לה כל כך, כמגלה סוד חדש. מתפעמת כמו ילדה קטנה, מתרגשת ומזילה דמעה. השדות הצהובים של גוזז מעלים לתודעה את השדות אליהם יצאו האימפרסיוניסטים, שדות הקציר עם הצהוב הבוהק והמסנוור.

גם אל הטירה הלבנה שבראש הגבעה היא שבה היום מתוך זיכרונות ילדות נזכרת בקול צחוקם של הילדים. אל הטירה הלבנה היא שבה וחוזרת ובכל פעם בפלטה שונה. לעיתים האפורים שולטים, אפור של שקט ומלנכוליה, לעיתים בירוקים כהים, ויש והרקע נצבע באדום, שקיעה אדומה, לוהטת וחושנית של נוף אישי סובייקטיבי מושא תשוקה אל ימי עבר. והברושים, הקתדראלות של הטבע מתמרים מתנשאים אל על ונעים ברוח חודרים אל השמים כבמעשה אהבה.

אחוזה בין ארבעיים
אחוזה אפור
אחוזה בוקר
שער האחוזה
אחוזה בוקר 2
אחוזה אדום
אחוזה אדום 2
ברושים ושקדיות
ברושים כהה
ברושים בהיר
הפרדס היבש
שדות
שדות פורחים
גבעת האירוסים
ים-1
ים-2
ים-3
ים-4
ים-5
ים-6
ים-7
ים כנרת
גבעות הכורכר
גבעות הכורכר סגול
בחזרה לאתר בית-חנן